משפחת טולדנו

הראיון שלי עם אבא שלי, שהוא היה בן 13 בערך הוא עלה ממרוקו לישראל בשנות ה80 של המאה ה20 עם כל משפחתו. זו הייתה עלייה לא קשה במיוחד והסוכנות היהודית בארץ עזרה להם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איפה הייתה מצרים שלך?

מצרים שלי הייתה העיר מכנס שבמרוקו.

מי היה פרעה? ומה הוא עשה?

לא היה בידיוק פרעה, אבל השלטון לאורך שנים היה נוח ליהודים אבל לאט לאט הרחוב הפך למיליטנטי (קיצוני, נוקשה) והייתה אווירה לא טובה.

לאילו עבודות ניצלו אותך?

לא היו עבודות שניצלו אותנו, היהודים התפרנסו יפה במרוקו, אפילו חלק עבדו ברשויות.

מה היה "סיר הבשר" שכמעט השאיר אותך שם?

בעיקר הנכסים שצברנו, הבית, העבודות. לנו לא היו הרבה נכסים, חוץ מהבית והכסף והרהיטים...

באיזה ניסיון היית צריך לעמוד כדי לצאת משם?

לא הודענו לשלטונות שאנחנו עוזבים, היינו כמו תיירים.

 

מי היה משה שלך?

הסוכנות היהודית, זה ארגון בארץ שדאג לעלות יהודים לארץ, יצרנו קשר אעם שליחים בעיר שלנו, הם דאגו לכל, לטיסות, להובלה.

אילו נסים נעשו לך ביציאת מצרים שלך?

לא היו ניסים, בסך הכל היציאה הייתה חלקה.

ספר לי על היציאה ממצרים שלך עצמה, שלב שלב.

יצרנו קשר עם הסוכנות, הסוכנות קבעו לנו מועד שבו אנו עוזבים, עד אז היינו צריכים לארוז את כל הרכוש, היה בית ספר יהודי שבוא הסוכנות עבדה ולשם העברנו את כל הציוד שלנו. שהגיע המועד נסענו ברכבת לקזבלנקה, משם טסנו למראסיי שהינו שם כ3 ימים ומשם טסנו לישראל.

מה הייתה הסיבה העיקרית שעזבת את מצרים שלך?

זו הייתה ההחלטה של ההורים שלי, הם ראו שהקהילה היהודית מצטמצמת, האווירה הייתה כבר פחות טובה ובשביל הילדים, הם רצו שנעלה לישראל.

האם עכשיו אתה מתחרט על היציאה שלך עכשיו ולמה?

לא מתחרט, כי בסופו של דבר זה היה מהלך מתבקש, עבורנו הילדים לגדל את המשפחות שלנו היה עדיף פה.

האם אתה מתגעגע למישהו שלא עלה?

בעיקר אני מתגעגע לדודה שלי, עכשיו היא בשטרסבורג, נהגתי להיות אצלה תמיד, לאכול אצלה תמיד. שנסענו לישראל היה מאוד עצוב לעזוב אותם אבל התגברנו ולפני 6 שנים נסענו לביקור אני ושרון (אישתי) ואמא שלי לביקור אצלם בשטרסבורג והחלפנו חוויות והיה מאוד כיף.